מעלה יעל
בהנצחות יש התלבטות איפה כדאי להקים את 'המקום', זה שהולכים אליו כדי להיזכר. בשבילנו זה היה ברור שמשהו כזה צריך להיות ליד או בתוך בית ספר שדה הר הנגב כי באמת הוא היה ה-מקום עבור יעל, ה-מקום של יעל.
זאת היתה השנה הטובה בחייה במקום הזה, והמדבר גם ככה היה המקום שלה. בחו פשות מהצבא לא פעם יעל הייתה נוסעת לשם.
תמונת הפרופיל של יעל באינטסגרם.התמונה שהאדם בוחר לפרופיל שלו אומרת משהו על מה שהוא אהב
ב-27 בספטמבר 2023, פחות משבועיים לפני שהשמיים נפלו, כשיעל יצאה הביתה מהצבא היא (שוב) נסעה ל'ביתה במדבר' - בית ספר שדה הר הנגב על המצוק של מכתש רמון, המקום שהיה לה בית בשנת שירות, במדבר שהרגיש לה בית מאז שהיא נולדה.
לקראת ערב היא שלחה לאמא שלה תמונה של מכתש רמון ונתנה לה כותרת:
הפריים האהוב עליי ביקום ❤️
חלק משביל ישראל עובר בבית ספר שדה אל מכתש רמון. ירידה יפהפייה, לא קשה מידי,
אבל עם נוכחות שנותנת למדבר להיכנס לריאות.
יעלי חלמה לעשות את שביל ישראל עם השחרור וכבר לא תוכל.
מתוך הרצון להגשים את המשאלה שלה, המקטע הזה נקרא על ידי החברה להגנת הטבע והמטיילים במקום - מעלה יעל.
הגשנו בקשה לוועדת השמות, אבל גם אם זה לא יהיה רשמי,
כולנו יודעים שבסוף האנשים שהולכים בשבילים
הם אלו שקובעים, כי הם מספרים את סיפור הדרך.
ספרו את סיפור הדרך הזה.
התמונה ברקע צולמה על ידי יעלי
ליעל היו כל מיני משאלות מיוחדות, אחת מהן הייתה להיות חלק מצוות סימון שבילים.
באחד הימים זה קרה ואפשרו להם להצטרף לצוות באופן חד פעמי, ביום הזה יעל כתבה ביומן הטיולים שלה את המילים :
יעל כבר לא תסמן שבילים עם מכחול וצבע אבל מה שחשוב הוא שבזמן שהיא הייתה פה
היא סימנה שבילים באופן אחר.
יום משמח עם הגשמת חלום
בחג הפסח האחרון שלה, המתנה שההורים שלה נתנו לה הייתה השלמת כל סדרת מפות סימון השבילים - שיהיה לה כשהיא תצא לשביל ישראל.
אחרי שיעלי נפלה החברה להגנת הטבע והמרכז למיפוי ישראל הוציאו מהדורה מוגבלת של מפת סימון שבילים מכתש רמון - מפה מספר 18,
שמוקדשת ליעל, ומציינת את המעלה.
הקומונה ויעל מקבלים את מפת סימון שבילים מס׳ 18 - מפת מצפה רמון
