top of page

התנועה

יעל התחברה לתנועה מהרגע הראשון, היה שם את כל מה שהיא אהבה: הדרכה, ארועים שצריך להפיק ולארגן, זמן עם החבר'ה, לקחת אחריות והחיבור לקהילה. יעל היתה המדריכה 'הקלאסית' בדיוק כזאת שמדמיינים שאומרים מדריכה- משקיעה בפעולות, כמובן 'בפינוקים'. אפשר היה לתת לה כל משימה והיא היתה עומדת בה, לכן לימים, היא היתה אחת מנציגות המועצה האזורית חוף אשקלון בקבוצת המנהיגות הארצית של התנועה- "המעגל".  חג המעלות היה הארוע שהיא תמיד היתה 'חתומה עליו'- אחת ההברקות שלה היתה להכין חולצה שכתוב עליה 'משתגיאה כבר מלך להיות', לא פשוט לחבר את השם של המושב למשהו.. הכיתוב זה נמצא במועדון וגם על החולצות הכחולות של המושב. במושב ידעו להעריך את התרומה של יעל לתנועה ולכן באחד מימי העצמאות נתנו לה יחד עם המדריך הבוגר להדליק משואה. אחרי שיעל נפלה, הוציאו לזיכרה שוב את החולצה יחד עם הפרח האהוב עליה, והתנועה החדשה כותבת את תעודות קורס המד"צים בכתב ידה מתוך מיזם אות.חיים.

WhatsApp Image 2025-09-01 at 13.34.36 (1) (1).jpeg
WhatsApp Image 2025-09-01 at 13.23.28 (1) (1).jpeg
WhatsApp Image 2025-09-01 at 13.34.35 (1).jpeg
WhatsApp Image 2025-09-01 at 13.34.36 (5).jpeg
WhatsApp Image 2025-09-01 at 13.29.04 (1).jpeg
WhatsApp Image 2025-09-01 at 13.28.52 (1).jpeg

פלמנקו

יעל לייבושור רוקדת פלמנקו
יעל לייבושור רוקדת פלמנקו

יעל היתה רקדנית פלמנקו. עם כל השקט שלה דווקא הריקוד העוצמתי הזה היה התאים לה. השילוב בין עוצמת הרקיעות, לאלגנטיות היה בדיוק היא - עוצמה שקטה, אפשר לחשוב שזה דבר והיפוכו, אבל זה לא היה ככה אצלה. מתברר שאפשר לנכוח בצורה עוצמתית גם בשקט.

כבר כילדה, יעל התחילה לרקוד פלמנקו,כחוג, כתחביב אבל בגיל ההתבגרות זה הפך להיות משהו אחר עבורה. היא היתה אומרת: "אני מחכה ליום של הפלמנקו זה כמו אוויר לנשימה שם אני פורקת את הכל ". יעל רקדה באולפן למחול בשער הנגב, עם חבורה מופלאה של רקדניות שרוקדות שנים ביחד ושקיבלה אותה בזרועות פתוחות ונתנה לה להרגיש חלק, וזה גם היה חלק מה '’super power של יעל היכולת להתחבר ולחבר.

אחרי שיעל נפלה, במסגרת פסטיבל 'ימי פלמנקו' בסוזן דלאל, הקדישו לה ריקוד. הרקדנים שהיא כל כך אהבה, עלו לבמה ורקדו  את הריקוד האחרון שהם הופיעו איתו יחד. 

bottom of page