פלמנקו
.jpg)
יעל היתה רקדנית פלמנקו. עם כל השקט שלה דווקא הריקוד העוצמתי הזה היה התאים לה. השילוב בין עוצמת הרקיעות, לאלגנטיות היה ב דיוק היא - עוצמה שקטה, אפשר לחשוב שזה דבר והיפוכו, אבל זה לא היה ככה אצלה- מתברר שאפשר לנכוח בצורה עוצמתית גם בשקט.
יעל התחילה לרקוד פלמנקו כבר בתור ילדה, כחוג, כתחביב אבל בגיל ההתבגרות זה הפך להיות משהו אחר עבורה, היא היתה אומרת "אני מחכה ליום של הפלמנקו זה כמו אוויר לנשימה שם אני פורקת את הכל ". יעל רקדה באולפן למחול בשער הנגב, עם חבורה מופלאה של רקדניות שרוקדות שנים ביחד ושקיבלה אותה בזרועות פתוחות ונתנה לה להרגיש חלק, וזה גם היה חלק מה '’super power של יעל היכולת להתחבר ולחבר.
אחרי שיעל נפלה במסגרת פסטיבל 'ימי פלמנקו' בסוזן דלאל הקדישו לה ריקוד - הרקדנים שהיא כל כך אהבה עלו לבמה ורקדו את הריקוד האחרון שהם הופיעו איתו יחד עם יעל.