הכשרה
כבר בהגעה לקורס המפקדות והחיילות קלטו שיעלי היא 'זן נדיר' של אנושיות וטוב לב. היא תמכה בחיילות שהיה להן מורכב,
היתה ראש גדול וכהרגלה הוציאה מאנשים את הגירסה הכי טובה שלהם.
.jpg)
עם החברות להכשרה
.jpg)
תמיד עם חיוך ולב
בהכשרה החיילות התבקשו לכתוב לעצמן לקראת סיום הקורס. יעל כתבה "למרות שעברתי פה את השבוע הכי קשה בחיים שלי אני מסכמת את התקופה כטובה". השבוע הכי קשה לא מתייחס להכשרה עצמה אלא לסיפור הלא מפתיע הבא:
כשיעל היתה בת 5 היא הגיעה עם אמא שלה לגן שבמושב בבוקר. בכניסה לגן בקופסת פלסטיק ננטש גור כלבים, יעל כמובן שלא יכלה לעמוד בצער של לראות גור קטן לבד וביקשה שהם יאמצו אותו ונתנה לו את השם - צוציק שלימים לא היה ממש צוציק… צוציק היה הכלב של יעל בבית היא טיפלה בו והוא מצידו ידע שהוא "שלה". אחרי 15 שנה בזמן ההכשרה צוציק נפטר, ולזה יעל מתייחסת כשבוע הכי קשה.
.jpeg)
המכתב שיעלי כתבה