חברים
חלק גדול מהחברים של יעל הם חברים עוד 'מהבטן', אנחנו ההורים חברים והם נולדו יחד בפערים מאד קטנים כמה חודשים לפה ולשם. השאר התווספו לא הרבה אחרי כשהגענו למושב, אז החבורה הזאת ביחד מאז שהם בעצם מכירים את עצמם. זאת היתה חברות עמוקה, קרובה, כזאת שהיתה אמורה להיות לכל החיים. יעל ידעה להיות אשת סוד מעולה, "יאללה יאללה תוציא" היא היתה אומרת כשהיא היתה רואה שעל מישהו 'יושב משהו', היא ידעה להקשיב 'באמת', לפנות מקום לחברים שלה. והיא חסרה, חסרה כל כך.


חבורה שכזאת
לקראת גיל ההתבגרות אורי החליט לקרוא ליעל יעלוב. בהתחלה היא התעצבנה. יום אחד היא נעמדה מולו ואמרה – טוב, אני יעלוב. וזה תפס. כולם קראו לה יעלוב, וגם היא קראה לעצמה ככה.
מתגעגעים ליעלוב
הם היו חבורה של מושב, אז הרבה מהחוויות נראה כמו שטל מתאר:
"כשהיינו בי״ב אהבנו להיפגש בפרדס במושב לפק"ל קפה. באחת הפעמים הגענו רק יעלוב, יהב ואני. יעלוב לא ממש קיבלה את התירוצים של גיל ודנה ל״ברז״ ששלושתנו קיבלנו מהם והחלטתנו שהם יצטרכו 'לקבל על זה מענה'. כמה ימים קודם לכן יעלוב חגגה יום הולדת 18 ושברנו לה ביצים על הראש ומשם נולד הרעיון - יהב ואני נשבור על גיל ודנה ביצים, אבל כדי שגם יעלוב לא תצא בלי חלק מהסיפור היא תקפוץ על פומלות מסריחות במטע. כשטסו לזקינתוס 'הגיע המענה', והתוצאה - כולם קיבלו את מה שרצו״.
pay day
מתנה לגיל 18
לכל דבר יש מחיר
כשהם היו קטנים הם היו 'מכורים' לחוג סיירות חוזרים מלאים בבוץ מהואדי, מסריחים ממדורה או אחרי טיול משמעותי בשטח.
באחד הטיולים האחרונים החבר'ה נסעו לעין ירקעם וניסו לתת ליעל אומץ לקפוץ לגב, זה לא היה טבעי לה כל הקפיצות האלה. הם ידעו בדיוק על איזה כפתורים ללחוץ.. והצליח להם, היא קפצה..
והיא קופצת...
משכנעים את יעלי לקפוץ

מטיילים בחוג סיירות,
מתארגנים לעליה בהר סהרונים
אביגייל היתה חברה טובה של יעל עוד מהגן. חברות ארוכה ואמיתית. ילדות של הארי פוטר, של ספרים, של שיחות נפש עמוקות ושל פלמנקו. יעל הלכה ללמוד פלמנקו בשער הנגב עם בנות שרוקדות שם כבר שנים, בגלל שהיא ידעה שאביגייל תהיה שם בשבילה.
הן אהבו ראמן, וסדרות בריטיות וטסו יחד לפני הגיוס ללונדון. חברות קרובה קרובה, שידעה להחזיק גם מרחקים ומורכבות, חברות אמת.


יעל ידעה למצוא מי האנשים שמתאימים לה בעולם, ויקי היתה אחת מהן. החברות התחילה בכיתה והלכה והתעצמה עם השנים כי היה להן כל כך הרבה במשותף. הן היו מעולות בללמוד ביחד, בלהתאמן באימוני כושר דרך ריקוד, שתיהן אהבו מלאכות יד – ויקי מציירת ויעל רקמה. יעל הכינה לויקי דברים רקומים וויקי היתה מציירת עבור יעל גם את התשתית לריקמות וגם מתנות נוספות. אחת המתנות המרהיבות היתה שש -בש שעליו מצויירת יעל. הטיול האחרון של יעל היה עם ויקי להר סהרונים, שם ויקי גם צילמה את התמונה של יעל עם שמים מלאים כוכבים.

.jpg)

שש-בש 'יעל'
משחקת שש-בש בשקיעה בקומונה
רוקדות וצוחקות
.jpg)
הטיול האחרון של יעל
יעל לא היתה צייירת טובה אבל היתה לה משאלה לצייר 'משהו' אז ויקי מצאה פתרון, כי ככה זה בין חברים הם מקבלים את החולשות שלך בהבנה ומוצאים דרך לתת להרגיש טוב איתן. ליום הולדת 20 ויקי הדפיסה לה תמונה שהיא אהבה שיש בה את קווי המתאר של הציור ורק צריך לצבוע לפי מספרים. יעל התחילה לצבוע את התמונה אבל היא לא הספיקה לסיים....
בקיר הסלון בבית של יעל יש את התמונה המקורית, התמונה שיעל לא הספיקה לסיים, וציור שויקי ציירה את התמונה אחרי שיעל נפלה.
